גזר דין לנאשם מס' 1 בתיק ת"פ 35186-03-10

כללי

1.         נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירות הבאות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיפים 10 ו-62 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961; ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיפים 2(א)ו- (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון דיוני. הסדר הטיעון התייחס לתיקון כתב האישום המקורי. בין הצדדים לא הייתה כל הסכמה באשר לעונש, ועל כן הצדדים טענו באופן חופשי לעניין העונש, וזאת לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שבהן הודה הנאשם, לנאשם אין ומעולם לא הונפק רישיון נהיגה.

בתאריך 12/3/10, פרצו נאשמים 2 ו-3 לרכבים בחניונים של בתי מלון באזור חוף ים המלח. משהבחינו בהם מאבטחים, נמלטו נאשמים 2 ו-3 מהמקום ועלו לרכבו של הנאשם מסוג מאזדה (סדן) אשר חנה במרחק מה מהם.

משעלו נאשמים 2 ו-3 לרכבו של הנאשם, החל הנאשם לנהוג ברכב בפראות בתוך חניית מלון "רויאל" ונסע לאחור, תוך שהוא פוגע ברכב שחנה במקום. לאחר מכן הנאשם המשיך והאיץ את רכבו בנסיעה פראית ומהירה בתוך החניון, כשהוא נוסע קרוב למאבטח, ונמלט מן החניון. הנאשם המשיך בנסיעה מאזור ים המלח לכיוון העיר ערד. בעקבות דברים אלו, ובעקבות דיווחם של מאבטחי המלון ומסירת תיאור רכבם של הנאשמים למשטרה, המתינה ניידת משטרתית בכביש 31 סמוך לכניסה לעיר ערד. משחלף רכבו של הנאשם על פני הניידת, החלה הניידת לדלוק אחרי הנאשם, תוך שהשוטרים הפעילו מערכת אורות כחולים-אדומים מהבהבים (פליקרים), המצויים בקדמת שמשת הניידת, והורו לנאשם לעצור באמצעות קריאה במערכת הכריזה והפעלת הסירנה. הנאשם בתגובה הגביר את מהירות נסיעתו והחל לנסוע בכביש 31 במהירות פראית. עם התקרבו לצומת הכניסה המערבית לעיר ערד, חצה הנאשם קו הפרדה רצוף והמשיך לנסוע במהירות ובפראות, תוך שהניידת דולקת אחרי רכבו. קילומטרים מספר מערבית לערד, באזור חורשת רן, המשיך הנאשם לנסוע במהירות ובפראות, תוך שמעת לעת נסע בנתיב הנגדי, בניגוד לכיוון הנסיעה, וגרם לרכבים שנסעו באותה שעה בכביש לסטות ימינה לשולי הכביש. התנגשות הנאשם בחזיתם של כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי נמנעה אך בשל העובדה שנהגיהם הצליחו לסטות לשולי הכביש, טרם התנגש בהם הנאשם. ניידת המשטרה המשיכה לדלוק אחר הנאשם, תוך ששוטריה מורים לו לעצור. עם התקרבו לצומת תל ערד עקף הנאשם בפראות כלי רכב שנסעו בכיוון נסיעתם. בשל אופן נסיעתו של הנאשם נאלץ רכב לסטות ימינה לשולי הכביש על מנת למנוע תאונת דרכים. בהגיע הנאשם לצומת תל ערד, פנה הנאשם שמאלה לכיוון כביש 80 (כיוון ערוער) והמשיך בנסיעה במהירות ובפראות, תוך שהניידת ממשיכה לדלוק אחריו, ושוטריה מורים לנאשם לעצור. בשלב מסוים ירה השוטר בוריס שני כדורים באוויר. הנאשם חזר לנסיעה בנתיב הימני והמשיך לנסוע במהירות גבוהה. בשלב זה שוטרי הניידת ניסו לעקוף את רכב הנאשם מצדו השמאלי. הנאשם הטה את רכבו שמאלה בחוזקה לעבר הניידת. התנגשות הנאשם בניידת נמנעה אך בזכות העובדה שנהגה הצליח לבלום ולאפשר לרכב הנאשם לנוע במהירות קדימה. במהלך דברים אלו ירה השוטר בוריס ירייה נוספת לעבר רכב הנאשם. הנאשם האט את רכבו, ירד לשולי הכביש, ונעצר בצד הדרך.

תסקירו של שירות המבחן למבוגרים

3.         מתסקירו של שירות המבחן למבוגרים מצטיירת תמונה כדלקמן: הנאשם סיים 5 שנות לימוד בלבד והוא אינו יודע קרוא וכתוב. הנאשם עזב את מסגרת הלימודים על רקע בקשת אביו כי יסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם עבד בעברו בעבודות גינון ובתחום הבניין, אולם כיום הוא אינו עובד, והוא מתקיים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. עוד צוין כי הנאשם החל את מעורבותו בפלילים בהיותו בן 19. הנאשם הוא הבן הבכור במשפחה של 7 ילדים. האב נפטר ממחלת הסרטן ימים ספורים בטרם נפתח ההליך הפלילי נגד הנאשם. אמו של הנאשם חולה אף היא, והנאשם מסר שהוא דואג לצרכיה הרפואיים ומשמש דמות הורית לאחיו הצעירים ממנו, ועל כן מתגורר עם אשתו בבית האם. שירות המבחן ציין עוד כי הנאשם סובל ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה, שבעטיה הוא נוטל טיפול תרופתי.

הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן במהלך תקופת פיקוח המעצר שהוטלה עליו. הוא לא הגיע באופן סדיר לפגישות, ואף כשהשתתף בשיחות התקשה לשתף בעולמו הפנימי. בהמשך הפסיק הנאשם להגיע למפגשים הקבוצתיים, והקשר עמו נותק. לטענת הנאשם, הוא לא הגיע למפגשים עקב החמרה במצבו הרפואי.

הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום, ולא קיבל עליו אחריות לביצוע העבירה. לדבריו, אירוע העבירה התרחש ימים ספורים לאחר מות אביו. יתר הנאשמים הגיעו לביתו של הנאשם על מנת לנחמו, ובהמשך לקחו את הרכב שהיה בבעלות אביו. יתר הנאשמים מסרו לנאשם כי הרכב מצוי באזור ים המלח, ועל כן נסע הנאשם להחזירו לביתו, אף שאין לו רישיון נהיגה. לדברי הנאשם, במהלך הנסיעה הוא ראה רכב שנוסע בעקבותיו, אך סבר שמדובר ברכב ששיך למשפחה שעמה הוא מצוי בסכסוך, ועל כן לא עצר. בהמשך הבין כי מדובר ברכב משטרתי, אך בשלב זה כבר התנהל מרדף. הנאשם הביע חרטה על מעורבותו בעבירה ומסר שהיה עליו לפעול בדרכים אחרות. שירות המבחן התרשם כי התנהגותו בעבירה משקפת את מאפייני אישיותו. הוא נוטה לפעול מתוך צורך בריצוי האחר ובאופן אימפולסיבי, בלא הפעלת שיקול דעת מעמיק למעשיו והשלכותיהם. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו מגלה מודעות לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם על האחר, וכי הנאשם מתקשה לבחון את עצמו ואת דפוסי התנהגותו באופן ביקורתי וישיר. שירות המבחן ציין עוד כי הנאשם אחר להגיע למפגש ראשוני המיועד למועמדים להשתלב במסגרת טיפולית. מדובר בדפוס התנהגות המאפיין אותו ואת קשייו לגייס כוחות ולפעול למען עצמו לשם עריכת שינוי באופן ניהול חייו. לפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

חוות הדעת הפסיכיאטרית והתשובות לשאלות ההבהרה

4.         בעקבות האמור בתסקירו של שירות המבחן בדבר מחלת הנפש שממנה סובל הנאשם התבקשה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם, ובהמשך ניתנה אפשרות לב"כ הנאשם להפנות שאלות הבהרה לפרופסור ו' לרנר אשר ערך את חוות הדעת.

על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית והתשובות לשאלות ההבהרה, הנאשם כשיר לעמוד לדין, ובמהלך העבירות המיוחסות לו בוחן המציאות היה תקין. בבדיקה בחודש ספטמבר 2010, חצי שנה לאחר ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אובחן הנאשם כשרוי במצב פסיכוטי, אף שעד אז לא פנה לעזרה פסיכיאטרית כלשהי וניהל חיים רגילים לחלוטין. מספטמבר 2010 ועד פברואר 2011 ביקר הנאשם במרפאת בית חולים סורוקה.

במשך הסתכלותו לא נצפו אצל הנאשם סימנים פסיכוטיים או אפקטיביים, אלא נצפתה התנהגות מניפולטיבית, והנאשם בדה סימנים כדי להוכיח שהוא חולה נפש. כמו כן לא הייתה סיבה למתן טיפול תרופתי.

הראיות לעונש

5.         מטעם המאשימה הוגש תדפיס המידע הפלילי לגבי הנאשם, ולפיו לנאשם הרשעה בעבירה של תקיפת בת זוג שבוצעה ביום 29/9/11, ובגינה הוטלו עליו מאסר מותנה (מוסכם בין הצדדים כי המאסר המותנה אינו חל בתיק הנוכחי), קנס והתחייבות להימנע מעבירה. כמו כן לנאשם הרשעה בעבירה של פריצה לרכב מיום 23/12/04, ובגינה הוטלו עליו מאסר מותנה וקנס.

כמו כן הגישה המאשימה עותק מהמרשם התעבורתי, שלפיו לנאשם אין רישיון נהיגה, והוא הורשע בעבירה של אי ציות לרמזור כהולך רגל בשנת 2007.

עיקרי טענות הצדדים